חנקן –(N) Nitrogen  -

אמוניה חנקתית מתחברת לפחמן, מימן, חמצן ולמעט גופרית כדי ליצור: חומצות אמינו, אנזימים, חומצות גרעין, אלקלואידים.

חנקן הינו מרכיב ראשי בצמח .

צמחים זקוקים להרבה חנקן בשלב הגדילה שלהם, אך ניתן להגיע בקלות לעודף חנקן. במקרה כזה יש לשטוף את מצע הגידול במים נקיים.

חנקן מסיס (בעיקר חנקות - ניטרטים) הינו זמין ביותר לשורשי הצמח, לעומת חנקן אשר צריך קודם להתפרק ע"י מיקרואורגניזמים במצע הגידול כדי שהשורשים יכולו לסופוגם.

עודף חנקן יכול לעקב פריחה ונץ פרי.

 

חוסר בחנקן:

הצמח יהיה חסר חיוניות, גדילה איטית, הצמח יראה חלש ובהלם.

עלים ישנים יתבהרו או יצהיבו (כלורוסיס) – חוסר בכלורופיל, עלים אלה עלולים למות וליפול

כלורוסיס עלול להתפשט לכל הצמח, גבעולים פטוטרות ועלים עלולים להסגיל.

 

עודף חנקן:

עלים בד"כ ירוקים כהים עלוה שופעת בשלבים מוקדימים של הצמח. אם עודף חנקן חמור העלים יתייבשו ויפלו בסופו של דבר.

מערכת השורשים לא תתפתח כראוי ואף יכולה להתדרדר. פירות ופרחים מעטים ומעוותים.

 

זרחן – (P)  Phosphorus  

זרחן הינו מרכיב של אנזימים וחלבונים מסויימים, אדנוזינם טריפוספט (ATP), DNA ו (RNA),  חומצות פיטין (Phytin acid).

ATP  – הינו חומר המעורב ביצור וניוד אנרגיה בצמח. DNA ו RNA - הינם מרכיבים של הצופן הגנטי של הצמח.

 

חוסר זרחן:

הצמח יצמח באיטיות, יהיה חלש ובהלם, גבעול ועלים בוגרים (בעיקר עלי שמש) בצבע ירוק כהה או סגול/אדום, העלים עלולים להצהיב להתקפל להתעוות ולמות.

מעט חוסר בזרחן בשלבי הפריחה הינו מצב נורמלי, אך יש לעקוב ולא לתת לזה להתפתח. פטוטרת וגבעולים אדומים או סגולים יכולים להיות צבע טבעי של צמחים ומינים מסויימים, כמו כן הסיבה לשינוי צבע יכולה לנבוע תסמין נלווה של מחסור בחנקן (N) , אשלגן (K) או מגנזיום (MG). כלומר צבע אדום או סגול לאו דווקא מסמן חוסר בזרחן!!

 

הצטברות של פיגמנטים (anthocyanin pigments) גורמים לחלקי הצמח להיות ירוקים כהים עם גוון סגול אדום או כחול וזה סימן של מחסור בזרחן, ישנם צמחים וזנים שונים אשר מצהיבים במקום להסגיל.

 

עודף זרחן:

עודף זרחן הינו מצב נדיר ונובע בשל מגבלת חומציות

עודף זרחן יכול ליצור חוסר זמינו של בברזל נחושת (CO) ואבץ (ZI).

 

אשלגן – (K) – Potassium

אשלגן מעורב בניהול משק המים של הצמח ולחץ הטוגור (tugor pressure)   בתאי הצמח וכן על פתיחת וסגירת הפיוניות בצמח.

אשלגן נחוץ לאגירת והובלת פחממיות בצמח.

חוסר באשלגן יפגע ביבול ובאיכותו.

 

חוסר אשלגן:

בתחילה עלים מבוגרים יאבדו מצבעם ובמהרה יחלו להופיע נמקים על העלים, תחילה הנמקים יופיעו בקצה העלה ובשוליו. הגבעול והענפים יהיו חלשים ויכולים להשבר בקלות. הצמח יתארך מעבר לרגיל. הצמח יהיה חשוף יותר למחלות ומזיקים.

עודף נתרן יכול לגרום לאי יכולת ספיקה של אשלגן – עודף מליחות בקרקע יכול לנבוע מ: עודף נַתְרָן מֵימָן פַּחְמָתִי (סוֹדָה לִשְׁתִיָּה), עודף דישון או עודף קומפוסט, עודף סידן או מזג אוויר קר.

 

עודף אשלגן

מאוד נדיר. עודף אשלגן יכול לפגוע בספיחת: מגנזיום, אבץ, ברזל וסידן.

 

מגנזיום – (MG)  Magnesium

מגנזיום הינו מרכיב בכלורופיל, וכן מצוי באנזימים רבים.

 

חוסר מגנזיום

חוסר במגנזיום יתבטא בהצהבת עלים (שעלולים להפוך לחומים) וכלורוסיס בין עורקי העלה. בהתחלה תהיה פגיעה בעלים ישנים יותר, בקצות ובשולי העלים והתפשטות כלורוסיס לתוך העלה בין העורקים.

העלים עללולים להתעגל כלפי מעלה. יכול לנבוע ממים קשים \ מליחים.

המגנזיום יכול "להנעל" ולא להיות זמין לצמח בשל עודף סידן,  עודף כלור או עודף אמוניום חנקתי.

 

עודף מגנזיום

מאוד נדיר, יכול למנוע זמינות של אלמנטים אחרים.

 

אבץ –(ZN) ZINC

 

אבץ הינו מרכיב חיוני באנזימים, יותר משמונים אנזימים מכילים אבץ בריכוזים שונים. אבץ הינו מרכיב הכרחי ביצירת כלורופיל ובמניעת התפרקותו של הכלורופיל. Carbonic anhydrate has been found to be .

specifically activated by zinc

 

חוסר אבץ

חוסר אבץ יתבטא ככלורוסיס בין העורקים בעלים חדשים , העלים יכולים להיות קטנים מהרגיל, המרווח בין בפרקים יקטן, שולי העלים מעוותים  או מקומטים. במקרים קשים ענפים שלמים ופירות עלולים למות.

יכול להגרם בעקבות חומציות גבוהה מידי, בד"כ יופיע  יחד עם חוסר בברזל וחוסר מנגן.

יכול לגרום להלם בצמיחה החדשה של הצמח (קצה הגבעול) הגבעול לא יתארך אך ימשיך להצמיח עלים חדשים.

 

עודף אבץ

עודף אבץ הינו רעיל ביותר לצמח, יגרום למוות מהיר של הצמח. עודף אבץ מפריעה לספיחת ברזל דבר שיגרום לכלורוסיס בשל חוסר בברזל.

 

 

 

אלמנטים נייחים:

גופרית – (S) Sulphur

גופרית מעורבת בתהליך יצור החלבונים וכן הינה רכיב בחומצות האמינו.

הגופרית מהווה חלק ממבנה הצמח ומהמטבוליזם של הצמח והינה חיונית לפעולת הנשימה של הצמח וכן לבניה ופירוק של חומצות שומניות.