דף הבית   צור קשר   ** סניפים **   אודות העסק   החנות שלנו   כיצד מזמינים ?   מאמרים   מפת אתר   סרטים ותמונות   *חדש* מילון דשנים    YouTube   הידרופוניקה    | עגלת הקניות שלך ריקה
שלום אורח, התחבר     שלחו לי עדכונים
 

HydroGrow הינה חנות המתמחה בתחום הגינון הביתי
ההידרופוני והאורגני. לכל אותם גננים עירוניים שאין להם גינה שטופת שמש,
הבאנו לארץ את הטרנד החדש מאירופה - חקלאות הידרו ביתית !
אנו מחזיקים מבחר מקצועי של מוצרים, ועושים את מירב המאמצים על מנת להביא
אליכם את הציוד ,עד פתח הבית, במחירים שלא יקרעו לכם את הכיס.
צוותנו המקצועי והמנוסה עומד לשירותכם בכל שאלה, ונשמח לתת שירות
יעוץ ותמיכה מלאים ללקוחותינו בחנות שלנו בגבעתיים.


הידרו גרו הידרופוניקה הינה חברה המציעה ציוד וחומרים לגידולים אורגניים והידרופוניים – גידול במים (גידול צמחים במצע מנותק ללא אדמה)

הידרו גרו- עוסקת במתן שירות לגידול, לגינון, השקיה, פרחים, ו-נענע בשיטות הידרופוניות, אורגניות והידרואורגניות עבור ה-גנן הביתי
Hydro Grow – אורגני שופ ORGANI Garden.


אתר זה תומך פייפאל

Hydrogrow Israel

Create Your Badge

  

   

   

   קוזו חולצות מיוחדות

 

 

 
 ומה שביניהםTDS, PPM, EC, PH


בגינון ביתי יש לשים לב למספר אלמנטים חשובים המשפיעים על בריאותו של הצמח, על יופיו, ועל היבול המתקבל ממנו.

מדובר בטמפרטורה (הכוללת גם לחות ואוורור), מוליכות (כלומר EC ו – TDS) וחומציות (PH).

 בואו נבין, בתחילה, מה זה כל אותם צירופי אותיות שונים ומשונים, אותם מנסים לתרגם לעברית, אבל הם לא אומרים לנו כלום.

בכדי להבין יותר טוב את כל נושא המוליכות והחומציות (זה הפירוש העברי לכל אותם אותיות)

ננסה לבצע הקבלה בין חיי הצמח לחיינו שלנו.

לנו ולצמחים יש מחזור חיים דומה – תינוקות, ילדות, נערות, התבגרות ובוגרות.

כלומר, אנו מתחילים, כמו צמח, מזרעים. משם מתפתחים לתינוקות וכן הלאה.

אם נשווה בין השלב בחיי הצמח לשלב המקביל לו בחיינו, נבין טוב יותר כיצד לדאוג לצרכיו המלאים של הצמח.

הצמח, כמונו, זקוק למים בכדי לחיות, לגדול ולהתפתח. ללא מים, כמונו, הוא ימות.

המים משמשים כנוזל להעברת האלמנטים השונים המצויים באוויר ובמצע הגידול ולהם הצמח זקוק בכדי לחיות.

ממש כמו הדם אצלנו.

איכות המים, חומציות המים וטמפרטורת המים משפיעים אחד על השני ויוצרים מצבים שונים אשר ברובם אינם מועילים לצמח.

למה הכוונה?

נסביר את כוונותינו בדוגמא – מים בטמפרטורה של 40 מעלות יראו ערכי חומציות שונים ממים ב 18 מעלות.

מים בעלי אחוז מתכות גבוה בטמפרטורה גבוהה, יראו ערכי מוליכות שונים מאשר מים בעלי אותם אחוזי מתכות אך בטמפרטורה נמוכה.

וכן הלאה.

בואו נלך צעד אחד יותר לעומק. כמעט כל אלמנט נוזלי בטבע מכיל בתוכו יונים חיוביים ויונים שליליים.

היחס ביניהם, או אילו יונים יש יותר בתמיסה, קובעים את חומציותה או בסיסיותה של התמיסה אותה אנו רוצים לבדוק.

תמיסה חומצית פירושה תמיסה המכילה יותר יונים שליליים מאשר חיוביים.

תמיסה בסיסית היא תמיסה המכילה יותר יונים חיוביים מאשר שליליים.

כאשר היחס בין היונים הינו שווה, אז אנו מדברים על מים ניטראליים, במקרה זה נקבל את הערך 7 במד ה-PH שלנו.

 עלינו להבין כי הוספת דשנים לתמיסה, משנה את כמות היונים החיוביים (מעלה או מורידה) שבתמיסה

ובכך משפיעה על חומציות התמיסה.

כל דשן מכיל כמות שונה של יונים חיוביים אשר באים במגע עם שאר היונים שבתמיסה, משפיעים אחד על השני ו

בכך גורמים לשינוי בחומציות.

בואו נקשה קצת ונבין כי טמפרטורת המים משפיעה על כמות היונים החיוביים והשליליים שבתמיסה.

ברוב המדים הדיגיטליים הקיימים בשוק, ישנו מנגנון המבוסס על נוסחא מתמטית ארוכה ומסובכת,

אשר לוקח בחשבון את טמפרטורת המים כשהוא מודד את ערכי ה-PH,ובכך מראה לנו את הערך המדוייק ביותר.

לאלו מבינינו שידם קצרה עדיין מלהשתמש במד דיגיטלי, ועורכים בדיקות ידניות לקביעת ערכי ה-PH

(לדוגמא, שימוש בנייר לקמוס), אין כל כך מה לעשות שכן אף אחד מאיתנו לא ישב ויבצע חישובים ארוכים שכאלו כל השקייה.

מה שכן יש לשים לב לסימנים ואותות המתקבלים מן הצמח,

אולי ערכי ה-PH שאנו נותנים לצמח אינם מספיקים , וכמובן יש לשמור באדיקות על מועדי ביצוע השטיפה של האדמה,

כלומר אחת ל-4 שבועות לערך.

עוד נגיע לחשיבותה הנוספת של השטיפה, אנו מבטיחים.

תמיסה חומצית מידי או תמיסה בסיסית מידי הופכת את תהליך המטבוליזם של הצמח למסורבל ולא אידיאלי.

הצמח אינו מסוגל לעכל אלמנטים שונים, להם הוא זקוק במהלך חייו, אם התמיסה חומצית או בסיסית יתר על המידה.

דמיינו אתכם מנסים לעכל מזון כשטעמו חמוץ וחומצתי באופן דרסטי או שטעמו מריר מאוד.

זה פשוט בלתי אפשרי, לא נעים והכי חשוב מביא לחוסרים של אלמנטים הנחוצים לנו.

בדיוק כך מתנהג הצמח. חוסרים של אלמנטים שונים בצמח מוביל אובדן צבעו של הצמח ועליו,

להקטנת ריחו, טעמו וכמותו של היבול וכמובן לבריאותו של הצמח באופן כללי.

רק בכדי ליישר קו, אנו בטוחים שכך אתם נוהגים, בואו נבחן את הדרך למדידת רמת ה-PH:

ניקח את כמויות המים הרצויות לנו לצורך ההשקייה הקרובה- 1/2, 1, 5, 10 ליטר וכן הלאה.

נמהל את כמות הדשנים הרצויה על פי טבלאות ההשקייה.

בשלב זה נבדוק את רמת ה-PH. על פי הערך המתקבל נדע אם עלינו להעלות את הרמה או להורידה,

לרוב ניתקל בצורך להוריד את רמת ה-PH לרמה הרצויה לנו.

בכדי להוריד או להעלות את רמת ה-PH לאחר שהוספנו את כל הדשנים, נשתמש בחומרים ייעודיים לכך.

ניקח לדוגמא מצב בו קבלנו מים ברמת PH של 7.3.

עלינו להוריד לרמה של 5.5-6.5 (תלוי במצע הגידול).

פה נתחיל לשחק בין מוריד הPH לבין מדידות בעזרת המד שברשותינו עד לקבלת הערך הרצוי.

רק אז, ניתן להשקות את הצמח. חשוב לזכור כי גם בעת ביצוע השטיפה יש להקפיד על ערכי PH של מצע הגידול!!!.

דבר אחרון בנושא זה הוא שהעמדתם של המים למספר שעות בכלי פתוח אינה קשורה כלל וכלל לנושא ה-PH

אלא להתאיידותם של חומרים מסויימים הקיימים במי הברז שלנו כגון כלור.

העמדת המים אינה מאזנת PH!!

זו טבלה המראה את ערכי ה-PH בהם הצמחים מסוגלים לעכל את המינראלים והאלמנטים השונים, להם הם זקוקים לשם התפתחותם האידיאלית.

 

 

4.5

5

5.5

6

6.5

7

7.5

8

8.5

9

חנקן

N, Nitrogen

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

זרחן

P, Phosphorus

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אשלגן

K, Potassium

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

סידן

Ca, Calcium

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מגנזיום

Mg, Magnesium

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

גפרית

S, Sulfur

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ברזל

Fe, Iron

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מנגן

Mn , manganese

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בור

B, Boron

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נחושת

Cu, Copper

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אבץ

Zn, Zinc

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מולבידנום

Mo, Molybdenum

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


אחרי שהגענו לעומק מספיק וראוי בנושא מדידת PH, נניח רגע לנושא זה,

ונחזור שוב ל"מים הרדודים" ונדון במהם TDS ו-PPM ואיך הם קשורים לחיי הצמח ולחיינו.

TDS פירושו Total Dissolved Solids כלומר הכמות הכוללת של היונים השונים, המינראלים,

מלחים ומתכות המומסים במים או בתמיסה אותה אנו מודדים.

באופן כללי מדובר במדידת איכות המים ומציינת את סך כל הכמות של היונים – חיוביים ושליליים – המצויים במים.

יחידת המדידה בה אנו מודדים את איכות המים נקראת PPM שזה ראשי תיבות של Parts Per Million.

ככל שערך זה גבוה יותר, כך איכות המים גרועה יותר.

לדוגמא, מים טהורים המכילים רק מולקולות מים יראו ערכי PPM של כ 50.

מי הברז בארץ מראים לרוב ערכים בין 300 ל-500 PPM.

חשוב לזכור כי ערכים שמעל 500 PPM הינם מסוכנים לאדם הן בטווח הקצר והן בטווה הארוך.

מה לנו ולאיכות המים? מה לצמח ולאיכות המים? למה זה חשוב?
התשובה, כמובן ברורה. מקורם של אותם מתכות ומלחים שבמים לא תמיד הינו מקור נקי וטוב.
לעיתים מקורם בביוב ובפסולת תעשייתית או סתם מהרחוב ולא ממקור אורגני

מים "מזוהמים" הם מים מכילים חומרים שונים ממקורות מסוכנים הן לאדם והן לצמחיה. ההבדל הוא במינונים
PPMהיות ואנו עוסקים בגינון ביתי, נתייחס למינונים המתאימים לצמחיה. ככל שערכו של ה
גבוה, כך התמיסה עמוסה ביונים, מלחים ומתכות.
 גם בדשנים השונים בהם אנו משתמשים ישנם יונים מאותו סוג, מתכות ומלחים

 TDS שילוב בין הכמות הרצויה של הדשן לבין מים בעלי ערכי
 גבוהים עלולה להוביל להרעלת הצמח, עודף דישון, מחסור באלמנטים וכמובן במוות
TDS אי לכך ובהתאם לזאת, רצוי להשתמש במים בעלי ערכי
נמוכים וזאת בכדי לאפשר השתמש בכמות גדולה ככל האפשר של דשן,
 
TDS  שכן דשן מכיל אלמנטים הנחוצים לצמח ואילו במים רגילים בעלי ערכי
גבוהים יש אלמנטים שהצמח אינו זקוק להם
   -PPM אז אם הבנו נכון, כל שרמות ה
   במים נמוכה יותר, כך נוכל להשתמש בכמות דשן גדולה יותר מבלי לסכן את הצמח ואפילו להיפך, לשפר אותו
  TDS דמיינו שאתם עומדים לפני בופה של אוכל ובידיכם צלחת ריקה ענקית, כך מרגיש הצמח. אם ערכי
   גבוהים זה כמו לעמוד מול שפע האוכל אך עם צלחת של בובות משחק. אין מספיק מקום בצלחת למזון

אז ראינו כי חשוב לשמור על איכות המים שאנו נותנים לצמחים כי כך ניתן לתת לצמח יותר אוכל. אבל זה לא מסתכם בזה.

שמירה על איכות מים שומרת על תקינותה של מערכת ההשקייה, הצינורות לא יסתמו בקלות, גם לא הטפטפות.

משאבת המים תוכל לפעול לאורך זמן ארוך יותר,

בקיצור גם בריאותו של הצמח וגם תקינותם של המערכות התומכות נשמרות לאורך זמן רב יותר.

מים "נקיים" בערכי PPM נמוכים ניתן להשיג ולמצוא כמי מזגנים, מי גשמים, ומים העוברים סינון במערכת אוסמוזה הפוכה.

אלו הם הדרכים הזולות והפופולאריות.

סוגים אחרים של מים כמו מים מזוקקים או מים מינראליים, אמנם מכילים ערכי PPM נמוכים,

אך מכילים חומרים אחרים המפריעים למערכת העיכול של הצמח ומונעים את התפתחותו התקינה.

כעת, אחרי שאנו מבינים מהו PH ואנו מבינים את חשיבות איכות המים,

בואו נחזור רגע להתחלה ונבין מהי מוליכות של נוזל, מהו אותו EC שאנו רואים ושומעים ולמה הוא טוב.

אז EC זה קיצור של ELECTRIC CONDUCTIVITY כלומר מוליכות חשמלית

בדיקת מוליכות באה למעשה לומר לנו את רמת החומרים המומסים במים אשר מוליכים חשמל ובעלי התנגדות נמוכה לחשמל.

אתם בטח שואלים את עצמכם מה הקשר לכל מה שדיברנו עליו עד כה. ובכן הקשר הוא די פשוט ופרקטי למעשה.
בדיקת רמת ההתנגדות לחשמל מהווה אינדיקציה לכמויות המתכות השונות בתמיסה (בדומה לTDS)
 ובכך אנו יודעים את כמות הדשנים השונים שאנו יכולים ל"העמיס" על הצמח

      האמיתית TDSנגלה לכם סוד קטן שאומר כי את רמת ה
  אפשר לגלות רק על ידי אידוי המים מהתמיסה ושקילה של המוצקים שנותרו בה לאחר האידוי.
 
ברור לכולם כי אף אחד, חוץ ממעבדות, לא נוהג כך ולכן הבדיקה הנפוצה ביותר הינה של רמת המוליכות.
יראו את רמת ההתנגדות לחשמל EC ערכי ,
TDSובעזרת המרה מתמטית קבועה ופשוטה יחסית, נוכל לדעת את רמת ה
כל זאת מכיוון שלמולקולות המים אין כמעט מטען חשמלי בעוד שהדשנים שבתמיסה כדוגמת הזרחן,
החנקן והאשלגן הינם בעלי מוליכות חשמלית משתנה.
שימו לב למוצר אותו אתם רוכשים, שיענה על כל צרכיכם.
 כל מד טי.די.אס הינו גם מד למדידית מוליכות חשמלית, אך לא כל מד מוליכות הינו מד טי.די.אס
. בכדי להמיר בין ערכי טי.די.אס לערכי מוליכות יש לחלק את התוצאה המתקבלת ב500 (µS (micro-Siemens מודדים ב EC, אפרופו
ובכדי לעשות את הדרך ההפוכה יש להכפיל ב500.
הדבר מאוד תלוי ביצרן המד שלכם. ראו כאן את יחסי ההמרה המדוייקים.

אז מה הבנו עד עכשיו? הבנו מהו PH. מהו EC, ומהו TDS. הבנו את הקשר שבין המוליכות ובין איכות המים.

נשאר לנו להבין מהו הקשר של איכות המים ומוליכותם ושל רמת החומציות.

ובכן, הקשר המשולש בין 3 המדדים הללו אומר, באופן כללי, כי ככל שאיכות המים ירודה יותר, רמת המוליכות שלה גבוהה,

דבר המעלה את חומציות התמיסה.

ככל שערכי ה-PPM גבוהים יותר, ערכי ה-EC גבוהים יותר וכתוצאה מכך ערכי ה-PH גבוהים יותר.

אמרנו באופן כללי, שכן הדבר נכון אילולא לא היינו משתמשים בדשנים. היות והצמח מקבל דשנים שונים,

רמת ה-PH יכולה לרדת גם אם ערכי ה-PPM וה-EC גבוהים וזאת מכיוון שהדשנים השונים מגיעים מהמפעל ומהיצרן

ברמות שונות של יונים חיוביים ושליליים (היזכרו במה שעברנו על ה-PH),

כאשר השורש מעכל אל הצמח ובד בבד פולט החוצה כמות מסויימת של יונים שליליים וחיוביים (בהתאם למה שקיבל).

שוב, כמו שכבר ציינו, ברוב המקרים, הוספת דשנים תעלה את ערכי ה-EC וה-TDS אך תוריד במקצת את רמת ה-PH.

 לסיכום, מבין 3 המדדים אשר דיברנו עליהם, רק ה-PH וה-EC רלוונטיים לגידול הביתי ויש להיות
 כמה שיותר קפדנים ומדוייקים בבדיקת ערכים אלו.

איכות המים (Tds) אינה רלוונטית שכן אין בה בכדי להפריע או להשפיע על הגידול (בתנאי שאנו כן מבצעים בקרה על המוליכות).

שימו לב שאתם שומרים על ערכי ה-EC וה-PH המומלצים, ובייחוד עם שיטת הגידול שלכם היא על מצע מנותק כגון קוקוס, הידרוטון וכו'.

שימו לב שאתם משתמשים במדי בקרה מכויילים, שימרו על המדים הללו שכן הם חלק מהצלחתו של המגדל להגיע לתוצאות טובות יותר וליבול מרשים יותר.

זכרו כי העמדת מיכל מים פתוח ובו מי ברז או כל סוג מים אחר למספר שעות אינה קשורה לאיזון ה-PH אלא לאידוי חומרים שאינם רצויים על ידי צמחייה (כלור, סודיום ועוד),

אז המשיכו להעמיד את המים, בדקו PH ואם אתם עובדים בשיטה ההידרופונית אז בדקו את רמת המוליכות.

לשאלות נוספות בעניין נשמח לעמוד לרשותכם,
בהצלחה
  לשאלות נוספות צור קשר

* מסמן שדה חובה

* שם
דוא"ל
* נושא
* הודעה
טלפון
טלפון נוסף
כתובת
צרף קובץ
איפה שמעת עלינו ?



 
   
 
 
הצעות מיוחדות

תוסף הפרחה HESI BOOST 1L
81.00 ₪


עציץ גידול AngelBase
39.00 ₪


זרעים אורגניים-פטרוזיליה
6.00 ₪


מגש הנבטה צמר סלעים 150 יח'
89.00 ₪

 
   
  SHOPY מערכת בניית אתרים ומסחר אלקטרוני | קניות  
Design by Omri Yariv